ישיבת צוות עם פעילויות בנושא ניהול זמן, מיומנות שתעזור לכולם. איך להחליט מה חשוב? איך להעריך את הזמן?
ניתן לשתף את הפוסט בלחיצה על הסמלים למטה.
מהלך הישיבה:
מכינים על כרטיסייה הגדרה של זמן
זמן- הוא האופן שבו אנו מכנים את זרימת חיינו במרחב. הזמן איננו משאב שניתן לייצר או לחסוך.
"אדם שמתלונן על מחסור בזמן, דומה לדג שמתלונן על מחסור במים."
מתחילים להקריא את סיפור האבנים הגדולות, ותוך כדי הסיפור עושים את הניסוי שבסיפור (יש להכין מראש אבנים גדולות, אבני חצץ, חול, מים וצנצנת זכוכית).
סיפור האבנים הגדולות
יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בארה"ב לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב.
ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום העיון שאורגן עבורם. למרצה ניתנה שעה אחת "להעביר את החומר".
בעומדו בפני קבוצת האליטה הזו, שהייתה מוכנה לרשום כל מילה שתצא מפיו, העביר המרצה הזקן את מבטו עליהם באיטיות ולאחר מכן אמר" :אנו עומדים לערוך ניסוי".
מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל.
כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן".
המרצה המתין מספר שניות ושאל :"האומנם?" ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ.
בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל: "האם המיכל מלא?"
עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא."
"נכון" השיב המרצה הזקן. חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא?"
הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים: "לא!"
"נכון" השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו רבי העוצמה והיוקרה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו.
המרצה הזקן הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים והזריזים שבין מאזיניו: "אנו למדים שככל שנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות".
"לא", השיב המרצה הזקן. "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך."
דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.
הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? למכור פרופיל? "
"מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול) יתמלאו החיים בדברים הקטנים , ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. משום כך, אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם."
בתנועת יד ידידותית בירך המרצה את מאזיניו ויצא באיטיות מן האולם.
מציגים את חמשת הנושאים בניהול זמן והגדרתם:
(אפשר להכין על כרטיסיות), מסבירים כל נושא, ושואלים איך הכלי הזה יכול לעזור לנו בניהול הזמן.
1. תיעדוף –
מהם הדברים המרכזיים שאותם הייתי רוצה שיכתיבו את החלטותיי על הזמן באופן קבוע. למשל: לימודים, חברים, משפחה, חוגים, תנועה וכו'…
+ בנוסף – מביאים למדריכים דף של רשימה אותה הם צריכים להשלים, ברשימה הם כותבים מהם האבנים הגדולות שלהם, מה החובות שלהם, ומה הם צריכים לעשות במהלך השבוע (מה נכנס להם בחיים/בלו"ז).
2. הבנת תהליכים –
החשיבה על התכנון התהליכי היא חשיבה עקרונית, מהם "התחנות" בהם נרצה לעבור, מה הסדר הנכון בו הם צריכות להתרחש וכו'.
– להציב יעדים ומטרות, כלומר, להחליט לפני מה אני רוצה ומצפה מעצמי, במקום "לזרום עם הזרם" ולעשות רק מה שמצפים ממני.
3. פירוק משימות לגורמים.
פה מציגים מטרה, ומפרקים אותה לגורמים, לדוגמה : לעבור את הבגרות בהיסטוריה, השלבים:
1. להשיג את הנושאים/המיקוד לבגרות.
2. לרכז סיכומים של חומר הלימוד.
3. לקבוע כמה זמן ייקח לי ללמוד את כל החומר (להעריך).
4. לקבוע תאריכים ללמוד, אם קשה לי להתרכז אז לא זמנים רצופים.
5. לעמוד על הלו"ז, עם יד על הדופק, במידת הצורך להוסיף זמן למידה.
דוגמה שנייה : להרים חג מעלות יישובי, השלבים:
1. לקבוע ישיבת צוות ולהעלות רעיונות.
2. לקדם את הרעיון לפעילות לכל הקן.
3. לארגן רשימת ציוד.
4. לקבוע עוד זמנים שנפגשים.
5. להכין את הציוד שנדרש.
6.להריץ הכל ולהיות בטוחים שהכל מוכן, שוב, להיות עם יד על הדופק.
3. בניית לו"ז –
לתכנן תכניות שאדע שאעמוד בהן, איך אעמוד בהן, שיש קשר למציאות, ליכולת שלי לקחת עליה אחריות. להיות בקשר עם אנשים שהלו"ז שלי משנה עבורו – חברים, מד"ב, גרעינרית, צוות, חניכים, הורים וכו'…
4. דע את עצמך –
שליטה טובה יותר בזמן, לא אמורה לאפשר לנו להספיק יותר דברים בהכרח, אלא, לחיות את מה היינו רוצים ולהרגיש טוב עם עצמנו, שליטה על הזמן היא שליטה בחיינו.
-מחזורי שינה
-תזונה
-נסיעות
-קבלת החלטות
-שיחות: זמן ואופן
-אופן ודרך עבודה
-לא להיכנס עם הראש בקיר
לסיכום – מקריאים את הקטע – "בנק הזמן".
בנק הזמן
תארו לעצמכם, שיש בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של 86,400 ש"ח
היתרה אינה עוברת מיום ליום. בכל לילה, כל סכום של הוצאתם במשך היום נמחק.
מה הייתם עושים? מוציאים כל שקל כמובן. לכל אחד מאתנו בנק שכזה.
שם הבנק : ז מ ן
בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד.
היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש.
בכל לילה, מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם.
אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה,
על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.
השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד.
השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!
על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת- שאלו תלמיד שנשאר כיתה.
על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד- שאלו אמא שילדה פג
על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד- שאלו עורך של עיתון שבועי.
על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת- שאלו אוהבים המחכים לפגישה.
על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת- שאלו את האדם שפספס רכבת.
על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת- שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה- שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.
תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד,
אדם יקר, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.
האתמול הוא היסטוריה. המחר אינו ידוע.
היום הוא מתנה. וכדי להוכיח לכם תבדקו איך קוראים להווה באנגלית! (PRESENT).